גז"ד בעניין דחיית בקשה לביטול הרשעה בעבירה של מעשה מגונה

כתב האישום

1.         הנאשם הורשע, לאחר שמיעת הראיות, בעבירה של מעשה מגונה - לפי סעיף 348 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

הארוע ונסיבותיו פורטו בהרחבה בהכרעת הדין.

בתמצית יצויין, כי במועד האירוע, בהיותו אחראי במקום עבודת המתלוננת - מפעל "גלידות פלדמן" ברחובות, שבבעלות רעייתו - נגע הנאשם, באמצעות ידו, בישבנה של המתלוננת.

המחלוקת

2.         עיקר המחלוקת בין הצדדים נטושה בשאלת אופן סיום ההליך.

הסניגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, לבטל את הרשעת הנאשם ולהטיל עליו צו של"צ ופיצוי למתלוננת.

התביעה עתרה להותרת ההרשעה על כנה והטלת מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת.

                נסיבות אישיות ותסקיר שירות המבחן

3.         הנאשם כבן 63, אב לשלושה ילדים בגירים וסב לנכדים. הנאשם ובני משפחתו עובדים במפעל המשפחתי. לנאשם הרשעה יחידה, משנת 2002, בעבירה בניגוד לחוק התכנון והבנייה ( ת/8).

            ממסמכים רפואיים ( נ/1) עולה, כי הנאשם סובל, בין היתר, ממחלת הסוכרת, מלחץ דם גבוה ומטופל תרופתית. הנאשם חלה במחלה קשה, ובשנת 2002 הוכר כנכה בשיעור 100% על ידי הביטוח הלאומי.

            בפני השירות, הודה הנאשם, בעובדות כתב האישום, אך טען כי לא פעל מתוך כוונה לפגוע במתלוננת או לבזותה מינית. הנאשם תיאר עצמו, כאדם חם, הנוהג לעיתים כלפי הזולת בחוסר טקט ו בחוסר גבולות. לדברי הנאשם, נהג, מידי פעם, לצבוט בלחייהן של עובדות במפעל, או לטפוח על שכמיהן, מתוך רצון וצורך שיחבבו אותו. לדברי הנאשם, מכה בישבן נתפסת בעיניו כהתנהגות דומה לטפיחה על השכם או צביטה בלחי מאחר ונובעת ממקור של חיבה. הנאשם הודה, כי נהג ללא גבולות כלפי המתלוננת, בעיקר נוכח היעדר היכרות קודמת עמה.

השירות התרשם, כי כיום מבין הנאשם ששגה בהתנהגותו המזלזלת כלפי המתלוננת, וכי התנהגות "חסרת גבולות" יכולה להתפרש על ידי אחרים באופן שונה מכוונתו, וכן כי שגה באופן ניהול ההליך המשפטי.

            השירות לא מצא בעייתיות בדפוסי החשיבה וההתנהגות של הנאשם בהקשר המיני. השירות ציין, כי בתחילת תהליך האבחון, הגיב הנאשם באופן רגשי וסוער, אך בהמשכו, פיתח מודעות והבנה למקור התלונה שהוגשה נגדו, הביע חרטה וצער על התנהגותו, וגילה אמפתיה כלפי המתלוננת. השירות התרשם, כי הנאשם שולל בתפיסת עולמו התנהגות מינית פוגעת ומבזה כלפי כל אדם, וכי רמת הסיכון לעבירות דומות נמוכה מאוד.

            לאור כל האמור, המליץ השירות על סיום ההליך בלא הרשעה, לצד 140 שעות של"צ  ופיצוי למתלוננת. 

4.         בעדויות עדי ההגנה - וביניהם ראש המועצה המקומית במזכרת בתיה, מר מאיר דהן ורב המועצה המקומית, מר אפרים זלמנוביץ - ובאסופת מכתבים מגורמים שונים בקהילה ( נ/1) תואר אופיו החיובי והנדיב של הנאשם - דמות ידועה ומוכרת במקום מגוריו - המתבטא, בין היתר, בסיוע כספי  לנזקקים ולגורמים שונים בקהילה.

            רעיית הנאשם, העידה על אופיו החם של הנאשם, עזרתו הרבה לעובדי המפעל ואהדתו בקרב עובדי המפעל, נוכח תמיכתו בהם. לדבריה, המעשה שביצע הנאשם אינו משקף את אופיו ותכונותיו האישיות, ונעשה בלא כוונה מינית.

            עתירת ההגנה

5.         הסניגור נימק עמדתו לביטול ההרשעה, לצד צו של"צ, בטעמים הבאים:

            כפירת הנאשם לא התייחסה לעצם הנגיעה, אלא ליסוד הכוונה המינית;